דניאל עמיחי מרכוס

המרכז ללימודי חתירה וימאות נקרא ע”ש דניאל עמיחי מרכוס ז”ל, חותר מצטיין, אשר נספה בתאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי, והוא בן 21 בלבד. דניאל היא ספורטאי מבטיח – אהב את החיים, את המים ואת המאמץ. השאיפה שלו לתת, החברות, אהבת האדם – אלה חייבים להמשיך ולחתור יותר ויותר.

המרכז ללימודי חתירה וימאות נקרא ע”ש דניאל עמיחי מרכוס ז”ל, אשר נספה בתאונת דרכים עם שלושה מחבריו הטובים: אבי לוי, מוש מילר ועירן פרחי, והוא בן 21 בלבד.

דניאל נולד באנגליה וכשהיה בן 6 עלה לישראל. בגיל 16 התקבל דניאל לפנימייה היהודית “כרמל קולג'” שליד אוקספורד, וחזר לאנגליה. השהות באנגליה אפשרה לו לבלות זמן רב עם משפחתו המורחבת, החמה והאוהבת. בשנים אלו דניאל השקיע רבות בספורט החתירה. הוא נבחר לקפטן של נבחרת החתירה של בית-הספר ואף הוביל אותה להישגה הגדול והמרשים ביותר מיום היווסדה: זכייה במדליית כסף בתחרות ארצית.

דניאל חזר לארץ והחליף את נהר התמזה בנחל הירקון. הוא החל להתאמן במועדון החתירה של תל-אביב וכולם ניבאו לו עתיד מזהיר כמועמד אולימפי של ישראל בחתירה.

בשנת 1991 התגייס דניאל והוצב כצופה מטאורולוגי בחיל האוויר. כעבור שנה קודם לתפקיד אחראי קורסים. לדברי מפקדו, שספד לו בהלוויתו, הוא מילא את תפקידו בחריצות ובאחריות, והיה אהוד מאוד על חבריו לבסיס. הוא תמיד יהיה זכור כמי שדאג לחיי חברה תוססים ומהנים בכל בסיס בו שהה במהלך השירות.

בחודש נובמבר 1993 בילה דניאל חופשה נפלאה עם חבריו באילת. בכביש הערבה בדרך חזרה הביתה, סמוך לעין יהב, ארעה התאונה הקטלנית בה מצאו הוא ושלושת חבריו את מותם. אחרי התאונה נמצא במכונית סרט שצילמו דניאל וחבריו. בסרט הם נראים במלוא עלומיהם המלבלבים. באחת מה”סצינות” בסרט החובבני שצילמו, נראה דניאל אומר בגאווה לחבריו “אני חותר!”. אמירה זו ממחישה עד כמה ספורט החתירה תרם לחייו הקצרים של בחור תוסס זה.

דניאל היה בחור יפה תואר ונמרץ, שידע להנות מכל רגע. בני משפחתו וחבריו זוכרים אותו כמי שחיבק באהבה ונגע עמוקות בלבו של כל מי שהכיר אותו בחייו הקצרים. בצד חיוניותו הרבה, דניאל הצטיין בחריצות, בנדיבות אין קץ וביחסי אנוש נהדרים. משפחתו של דניאל החליטה להנציח אותו במרכז ספורט צעיר ושוקק חיים, ממש כפי שהוא היה.

גלריה